גמרא
פירוש
סְתָם עֵצִים לְהַסָּקָה הֵן עוֹמְדִין.
אָמַר רַב כָּהֲנָא וְעֵצִים לְהַסָּקָה תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא אאֵין מוֹסְרִין פֵּירוֹת שְׁבִיעִית לֹא לְמִשְׁרָה וְלֹא לִכְבוּסָה כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
נתן צמר לצבע כול׳ אמר רב כהנא עצים להסקה תנאי היא – כך מצאתי כתוב בספרים ישנים וה״ג והכין פירושא עצים להסקה אם יש בהן קדושת שביעית דצריך לבערן כמו הפירות ואם לאו תנאי היא דר׳ יוסי דסבר דפירות שביעית מותרין למשרה ולכביסה ואף על גב דהנאתן אחר ביעורן משום דכת׳ לכם לכל צורך השוה בכל אדם והוא הדין נמי שמותר למסיק פירות שביעית תחת תבשילו שכך היא ההסקה כמו משרה וכביסה שאף על פי שהנאתה אחר ביעורה שוה לכל היא. ואם כן כך היא חשובה לר׳ יוסי ההסקה כמו האכילה. וכמו שחילא קדושת שביעית על פירות דקיימי לאכילה הם הכי נמי חילא על עצים דקיימי להסקה אבל רבנן דאסרי פירות שביעית למשרה ולכביסה והוא הדין להסקה סברי דאין קדושת שביעית חילא אלא במידי דחזי לאכילה וכיוצא בה דהינו מיני צבעין שהנאתן וביעורן שוה אבל עצים דהנאתן אחר ביעורן אין בהן קדושת שביעית. כך נראה לי פת׳ שטה זו. וכך מצאתי שפירש רבי׳ חננאל זצוק״ל אמר רב כהנא עצים להסקה שדחיתה אותם מלהיות בהן קדושת שביעית מפני שהנאתן אחר ביעורן תנאי היא כול׳ עד הנה רבנן הוא דבעו הנאתן בשעת ביעורן אבל ר׳ יוסי לא בעי. זה הפת׳ הולך כפתרוני אבל המורה גריס סתם עצים להסקה תנאי היא. ופירש איכא למאן דאית ליה סתם עצים להסקה ניתנו ולא חילא שביעית אפילו אעצים דמשחן ואיכא למאן דלית ליה ואעצים דמשחן מיהת חילא כול׳ עד והינו תנאי דרבנן סברי סתם פירות לאכילה ניתנו וחילא עליהו קדושת שביעית כדאמרן לעיל דאכל דבר שהנאתו וביעורו שוה חילא הילכך אפילו ליקטן למשרה ולכביסה לא מהניא מחשבה למהוי כעלי קנים שליקטן לעצים דמישתרו דהתם סתמיהו להכי ולהכי אבל פירות סתמן לאכילה ומשעת יצירתן חילא עליהו קדושה ותו לא מהניא מחשבה לאפקועה. ואסורין למשרה ולכביסה דאין נהנין בקדושת שביעית אלא הנאה הדומה לאכילה וגבי עצים נמי סתם עצים להסקה ניתנו ולא חילא אפילו אעצים דמשחן. ור׳ יוסי סבר לא אמרינן סתם פירות לאכילה ניתנו ומהניא בהו מחשבה כעלי קנים וגפנים והיכא דליקטן למשרה הוי דבר שהנאתו אחר ביעורו. ולא חל עליה שביעית. ואינו נראה לי פת׳ זה כלל. שאין השטה הולכת כך דאטו ר׳ יוסי לא שרי משרה וכביסה אלא אם כן ליקטן לכך הא היכא כתיבא ר׳ יוסי היה מתיר כל פירות שביעית למשרה ולכביסה ולכל צורך השוה לכל אף על פי שליקטן לאכילה מפני שהתורה היתירן בין לאכלה בין לכם הילכך נראה לי שאין פנים לפתרונו עיין בפרק לולב הגזול שהמורה גורס שם עצים להסקה תנאי היא ולא גריס סתם ומפרש שם כפירושי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush